פוטוגניות זה להוציא את הסיפור שלכן החוצה אם כבעלות עסקים ואם כנשים עם עוצמה כל אחת עוצמה ייחודית משלה.
אם אקח דוגמא ממצולמות שלי אז למשל מישהי שעברה דיאטה הורידה 20 ק"ג זה משמעותי והצליחה והרגישה שבפעם הראשונה היא יכולה להרגיש סקסית ושלמה עם עצמה, זה מה שהעברנו בתמונות.
או מישהי שהיתה טום בווי כל החיים ואחרי תהליך איתי שעבדנו באמצעות תמונות ילדות היא הרגישה שהיא רוצה לבטא את הנשיות שלה בתמונות וזה מה שיצא בתמונות.
אחד הדברים שהפוטותרפיה מאפשרת היא לעבוד על דימוי עצמי וביטחון עצמי בצורה עמוקה בעזרת צילום ומודלים שאני פיתחתי.
כשמבינים מאיפה הקושי התחיל אם זה באמירה שנשמעה או דוברה בבית או אם כמנגנון הגנה בפני משהו אפשר לבחון מחדש את הדבר הזה וממרחק של זמן לראות שזה יכול להשתנות.
את זה אני עושה בתהליך אישי עם נשים תהליך שנקרא "תראי אותך" שמשלב פגישות אישיות וצילומים.
פוטוגניות זה בעיקר להרגיש נוח מול מצלמה, מול הצלם.
להרגיש טוב עם המראה שלך.
שלא לדבר על אהבה עצמית, הכל מתחיל מאהבה עצמית.
זה להוציא את מי שאת החוצה בצילומים.
בלי פילטרים ומסיכות. רק מה שאני קוראת לו בוטוקס ומייקאפ.
זה כשהגוף נינוח ומשוחרר
שהחיוך אמיתי ושופע.
אתם מכירים את אלה שאוהבים שמצלמים אותם "בלי שהם ירגישו" למה זה?
כי זה אותנטי כשהם לא מרגישים.
למשל למה אנשים נראים (יותר) טוב כשהם מצטלמים בטבע או בטיולים או במסיבות כי האושר, השמחה האותנטית יוצאת החוצה
אם תעבדו על זה תוכלו להיות אותנטיות בצילומים.
מה קורה לנו כשאנחנו מסתכלות על התמונות שלנו?
ישר נחפש את הפגמים זה באופן אוטומטי, לא מודע ומושרש כל כך.
כמה נשים אתן מכירות שמסתכלות על תמונה ואומרות "אמאל'ה כמה אני שווה"?
את המנגנון הזה אני הפכתי!!
את המנגנון הזה אני הופכת גם אצל נשים אחרות בתהליך אישי של "תראי אותך" כדי שכשתסתכלו בתמונות תראו את הדברים שאתן כן אוהבות וברור שיש מה לאהוב.
אצל אחת זה העיניים, השפתיים המבט, השיער.
לסיום תתחילו ממשהו כבר ממחר, תלמדו מה יפה לכ.
יש לפעמים סוג חיוך שהוא לא יפה לי אולי הוא מכווץ לי את העיניים או מבליט את השיניים החוצה תלמדו איזה חיוך יפה לכן, איזה מבט יפה לכן וכו'.
שימו לב שהתאורה תהיה מחמיאה. אור יכול לעשות לנו צלליות מתחת לעיניים.ז
וויות מסוימות יכולות "להשמין, להגביה וכו'. לכל אחת מתאימה זווית אחרת.
אין זווית שמתאימה לכולן.
